פסק-דין בתיק ע"ו 47901-11-12

1.         המערער ניצול שואה מוכר על ידי הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים (להלן: " הרשות") בשיעור 100% נכות. בערעורים שבפניי מסיג המערער על קביעת הוועדות הרפואיות של הרשות כדלקמן:

א.         בע"ו 47901-11-12 טוען המערער כי הרשות שגתה כאשר לא ראתה לקבוע לו נכות מכוח תקנה 12 לתקנות נכי רדיפות הנאצים (קביעת דרגת נכות) התשמ"ד-1983. לטעמו, מדובר בהטבה מכוח אותו סעיף ולא בתוספת נכות.

ב.         בע"ו 47848-11-12 מסיג המערער שוב על אופן חישוב אחוזי הנכות שנקבעו לו.  מתוך הערעור ניתן להבין שהוא חולק על דרך החישוב של הוועדות הרפואיות אשר עורכות חישוב משוקלל ולא קומולטיבי - מצטבר. לטעמו אחוזי הנכות עומדים על 200% ואף לשיטת המשיבה מגיעה נכותו לכדי 144.58% נכות.

ג.          בע"ו 42782-12-12 מסיג המערער על כי הרשות לא הכירה בשני הגידולים בראשו שנמצאו אצלו ונבעו מהטיפולים נגד הגזזת שקיבל בעת עלייתו ארצה. לטעמו מאחר וחלה בגזזת עובר לעלייתו נובעת הגזזת מהנרדפות ויש להכיר בתוצאותיה. הוא מוסיף ומציין כי כתוצאה מכריתת הגידולים בניתוח נותר הוא חירש מוחלט והרשות אף הכירה בזכותו למכשיר שמיעה מיוחד לכל חייו. מטעם זה לא ברורה לו אי ההכרה בגידול השני כנובעת מהנרדפות.

            לערעורו זה מצרף המערער תוצאות בדיקה של ד"ר חנוך אלרן, נוירוכירורג, מבי"ח איכילוב שבדק אותו ומצא לציין כי המערער עבר כריתת שני גידולים מושרי קרינה בעקבות הגזזת והוא סובל מנכות נוירולוגית בגינם.

2.         בעת הדיון בפניי שב המערער וביקש לשכנע שאף לפי תקנה 9 לתקנות אופן החישוב של דרגת נכות מורכבת כפי שהוא סובל ממנה מביא לנכות הגבוהה מנכות בשיעור 100%.

            עוד ציין שבשל מצבו הוא זכאי להטבה כאשר בהטבה כוונתו שהתגמול החודשי יעלה והוא יזכה לסכום כסף גבוה יותר מידי חודש.

            כן הציג המערער פסק דין שניתן בעניינו בע"ו 17198-06-12 מיום 10.12.12 שבו התקבל ערעורו על קביעת הרשות שלא להכיר אלא ברבע מגידול סרטני חוזר כנובע מהנרדפות. בית המשפט בהרכב כב' הש' ענבר ראה לקבוע כי יש להכיר במלואו בגידול ותוצאותיו כנובעים מהרדיפות.

3.         ב"כ הרשות טוענת מנגד כי הערעורים אינם ברורים וקשה להבין מתוכם על מה מערער המערער.

            בכל הנוגע לטענת המערער באשר לאופן חישוב נכותו, טוענת ב"כ הרשות טענה מקדמית ולפיה המערער כלל לא פנה לוועדה רפואית עליונה בטרם פנה לבית המשפט. מטעם זה היא סבורה כי יש מקום למחוק את הערעור על הסף.

4.         ב"כ הרשות מפרטת את אחוזי הנכות שניתנו למערער לאורך השנים ומראה כי נכותו מגעת כדי 100%. כן הציגה אישור לפיו מקבל המערער גמלה חודשית מקסימאלית בשיעור 5,004.70 ש"ח לחודש.

5.         היא מפנה לסעיף 9 לתקנות באשר לאופן חישוב הנכויות שנעשית על-פי "שיטת יתרה מופחתת" ועל-כן שבה על הטענה כי לא ניתן להגיע ליותר מ - 100% נכות. מכאן שגם הוועדות לא יוכלו לקבוע נכות גבוהה יותר ולא יוכלו להפעיל בעניינו של המערער את תקנה 12.

דיון

6.         אין חולק כי המערער מוכר כנכה בשיעור מקסימאלי של 100% נכות וכי מצבו הרפואי בכי רע.

7.         המערער מתרעם על אופן חישוב נכויותיו אלא שטענה זו דינה להידחות.  עם כל ההבנה למצבו ולמצבם של ניצולי השואה בכלל, אין בתי המשפט יכולים לפעול בניגוד לדין.

            על-פי תקנה 9 לתקנות, נערך חישוב הנכויות במקרים שבהם הנכה סובל מנכות מורכבת ממספר נכויות באופן משוקלל. משמע כל נכות החל מהנכות השנייה מחושבת מתוך יתרת כושרו לאחר ניכוי הנכות הקודמת. המערער ביקש להציג דוגמא של נכות ראשונה בשיעור 40% ונכות נוספת בתחום אחר בשיעור 10% ועל-פי הדוגמא שנתן עומדת ה בהתאם לכלל שבתקנה 9 על 46%.

            ניסיונו של המערער כפי שנרשם בפרוטוקול לנסות ולערוך חישוב אחר שמוביל לנכויות שמעל 100% אינו מתיישב עם האמור בתקנה.

8.         יתרה מכך, אף לפי תקנה 12, אליה מפנה המערער, מוגבלת סמכות הוועדה להעלות נכות כדי רבע רק מקום שדרגת נכותו של הנכה לא תעלה על 100%. מכאן אתה למד שמקום שלמערער ממילא 100% נכות עוד בטרם הפעלת הסמכות שבתקנה 12 -  אין תחולה לתקנה.

            בעניין זה יש לציין כי דין דומה חל גם על נכים במסגרת תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז-1956, תקנה 15 (א). באותה תקנה מצוי מנגנון דומה.